מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מנביאים, ספר יואל ד׳

מפרשים:
1 וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה׳ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן. שֶׁהַשי"ת אוֹמֵר שֶׁיִּנְקוֹם מֵהָעכו"ם שֶׁשָּׁפְכוּ דָּמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְוַתֵּר לָהֶם כְּלָל, וְטוֹעֲנִין הָעכו"ם הֲלֹא אַתָּה בַּעַל הָרַחֲמִים לָמָּה לֹא תְוַתֵּר לָנוּ וְעַל זֶה אוֹמֵר הַנָּבִיא "וַה׳ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן", וּכְתִיב ישעיה ב',ג' "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה׳ מִירוּשָׁלָיִם" וְאִם כֵּן הַשי"ת הוּא הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֲמִיתִּי כֵּיוָן שֶׁהוּא שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן וְאִיתָא בַּגְּמָרָא יומא כ"ב:,כ"ג. כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם.